ה-7 באוקטובר: הפלישה, הטבח וההתפכחות

היום בו הנורא מכל קרה. ביום שבת, ז' בתשרי תשפ"ד, חג שמחת תורה, פתח חמאס במתקפה חסרת תקדים נגד מדינת ישראל – שהפכה למתקפת הטרור הגדולה בתולדותיה.

מחבל נוחב'ה בכניסה ליישוב עלומים

הכול החל ב- 6:29 בבוקר במטח רקטות לעבר יישובי העוטף, שהתפשט לאלפי שיגורים לגוש דן, השפלה

והנגב. בתוך פחות משעה חדרו כ- 3,000 מחבלים לישראל דרך עשרות פרצות בגדר, מהים ומהאוויר

בפלישה מתואמת שהפתיעה את כלל כוחות הביטחון. הם הסתערו על בתים פרטיים, תחנות משטרה

ובסיסים, חמושים בקלצ'ניקובים, רימונים, RPG וציוד קשר ורצחו משפחות שלמות: תינוקות, ילדים, נשים

וגברים. עשרות בתים הועלו באש על יושביהם. עשרות נשים וגברים נאנסו, חלקן מול בני משפחותיהם, חלקם

לאחר מותם.

אחת הזירות הקשות הייתה פסטיבל "נובה", שם נטבחו מעל 350 צעירים ואחרים נחטפו, נורו בגבם או נרדפו

בשדות במשך שעות. העדויות תיארו מעשי זוועה: שריפת חיים, הוצאות להורג, התעללות בגופות ומעשי סדום.

המחבלים נעו בחופשיות ביישובים, רצחו, בזזו, חטפו והשמידו קהילות שלמות. בבארי נרצחו למעלה מ-100 תושבים. בכפר עזה, ניר עוז ועלומים בוצעו מעשי טבח, אונס וחטיפה בקנה מידה מזעזע. משפחות שלמות נטבחו יחד וגופותיהן נמצאו חבוקות וירויות.

תחמושת שהביאו עמם המחבלים. צילום: לשכת העיתונות הלאומית

בתוך מספר שעות בלבד נחטפו מישראל מעל ל- 250 בני אדם בהם תינוקות, ילדים, נשים, גברים וזקנים, אזרחים וחיילים. חלקם הוברחו דרך המנהרות אל תוך רצועת עזה תחת אלימות קשה. גם בימים שלאחר מכן, התברר כי עשרות מהחטופים נעלמו מבלי להשאיר עקבות, ואחרים נרצחו בדרך לשם.

ברשתות הופצו תיעודים, חלקם ממצלמות גוף של המחבלים, שהציגו את גודל האכזריות: ילדים בזרועות מחבלים, קשישות וקשישים כשלל מלחמה, חטופים מושפלים ומחוללים.

הקושי העיקרי היה לייצר תמונת מצב של מפת אירועי הטרור בארץ, ולהבין לאילו מקומות יש לשלוח כוחות הגנה וחילוץ, לכן, תגובת כוחות הביטחון בשעות הראשונות הייתה איטית וחלקית. בסיסים כמו 'רעים' ו'נחל עוז' הותקפו ונשארו מנותקים שעות ארוכות. מפקדים, לוחמים ומתנדבים לחמו בגבורה עילאית, לעיתים ללא קשר או תגבורת.

שוטרי תחנת שדרות, לוחמות מג"ב, חובשים ומתנדבים נלחמו לבדם, בזמן שהתושבים הסתתרו בבתים, בממ"דים ובתוך ארונות. חלקם נרצחו, אחרים שרדו בדרך נס.

חמ"ל התצפיתניות בנחל עוז. צילום: וויקיפדיה

לצד האימה התגלו מעשי גבורה: חיילים שחזרו כדי להגן על משפחותיהם, אזרחים שחילצו שכנים, קצינים שהקריבו את חייהם, משפחות שהסתירו ילדים של אחרים.

המספרים קשים: מעל 1,200 נרצחו בהם כ- 700 אזרחים. מעל 250 נחטפו. עשרות יישובים ו-22 קיבוצים הותקפו וחלקם אף נכבשו זמנית. אלפי רקטות שוגרו, מאות נפצעו.

זה היה יום של כישלון צורב בהגנה על תושבי העוטף אך גם של אומץ עילאי. לוחמים, אזרחים וכיתות כוננות יצאו כדי לעצור את הטבח, לעיתים בידיים חשופות, והצילו חייהם של רבים, גם במחיר חייהם.