הקמת י"פ הנדסה: עמוד התווך ההנדסי של פקע"ר

המשימה: ביצוע משימות הנדסיות בעורף ובחזית.

יחידה מבצעת: יחידת ההנדסה הפיקודית, גדוד הצמ"ה, יחידות סילוק פצצות (ס"פ) עורף.

רעיון הקמת יחידת הנדסה בפיקוד העורף נולד טרם אירועי ה7- באוקטובר, אך המתקפה זירזה את תהליך הקמת היחידה, שהפכה מהמלצה על דף למציאות מבצעית, ובמהירות התגבשה עם מפקדים ולוחמים. כך, בפועל, הוקמה י"פ חה"ן ,804 ולצידה הוקם גם גדוד צמ"ה ,8604 שאיגד את מחלקות הצמ"ה מכלל גדודי החילוץ.

כלים שונים לטיפול במשימות בדרום

מיום הקמתה, פעלה היחידה תחת אש ובזירות מאתגרות. לוחמיה התנדבו לכל משימה והובילו יוזמות רבות, לעיתים מעבר לתחום ההנדסי. בשונה מיחידות הנדסה פיקודיות אחרות, שהתבססו על גרעין סדיר, יחידת ההנדסה הורכבה ברובה מחיילי מילואים, לוחמים ומפקדים שגויסו בשיטת "חבר מביא חבר".

אחת המשימות הראשונות של היחידה היתה הקמת מתחמי מיגון לפזורה הבדואית, סיוע הנדסי ליישובים בעוטף עזה, טיהור מבנים שנפגעו, איסוף גופות חללים ומחבלים, לעיתים באמצעות כלים כבדים, חפירת קברים, ואיסוף כלי רכב הרוסים מאזור מסיבת 'נובה'. היחידה אף ניהלה את מבצעי פיצוץ בתי מחבלים ברחבי הארץ.

חפירת קברים בעוטף

במקביל, גויסו עשרות כלים מכניים הנדסיים, עברו הכשרה מזורזת, ונמסרו לאחריות היחידה. ההכרה בצה"ל ביכולות היחידה לא איחרה לבוא. כבר בדצמבר 2023 פעלה היחידה בעזה ובלבנון במשימות לחימה מגוונות: חפירת מגננים, הרס תשתיות אויב, איתור והשמדת מנהרות, והקמת תשתיות לצה"ל, וכן בפעילות חילוץ מעבר לקווי האויב.

לצד הפעילות בגזרות הלחימה, המשיכה היחידה במשימות צמ"ה והנדסה במרחב האזרחי ברחבי הארץ. בהמשך נטלה חלק מרכזי גם במבצע שיקום העוטף והשבת שטחים לחקלאים. יכולות התגובה המהירה, המקצועיות והנחישות הפכו את יחידת ההנדסה ויחידות המשנה שלה לגורם מרכזי ומשמעותי במערך המבצעי של פיקוד העורף הן במרחב האזרחי והן בשדה הקרב. היחידה ביססה את עצמה כעמוד התווך ההנדסי של פקע"ר.